רכיבה על אופניים

 

 

כי יתרונות הרכיבה על אופניים הם רבים מאד ולכן היא נחשבת למועילה ביותר עבור המבקשים לשמור על בריאות, כושר ואורח חיים בריא. רכיבה מפעילה מערכות שונות של הגוף באופן אירובי ואנאירובי, משפרת את הכוח, הסיבולת, מחזקת שרירים וכושר לב-ריאה. עוד הוא מוסיף כי רכיבה ידועה כמורידה כולסטרול, מעלה את היחסים בין הכולסטרול הטוב לכולסטרול הרע, תורמת להפחתת סיכון לתחלואה הנגרמת עקב לחץ דם גבוה וכן תורמת להורדת רמות לחץ, מה שמסייע בצמצום נזקים מצטברים לגוף. תנועת הרכיבה עובדת על שרירי הבטן, הגב וכמובן הרגליים, כאשר עיקר העבודה נעשית בשרירים הארבע ראשי, הדו ראשי והתאומים. עבור המתאמנים המתלבטים, הורטיג מבהיר כי רכיבה הינה ספורט השורף קלוריות רבות, מעלה את קצב חילוף החומרים ומסייע בהרזיה ושמירה על משקל. המדד לשריפת קלוריות הינו מהירות הדופק כך שכמות שריפת קלוריות במהלך פעילות גופנית תלויה במשך הפעילות ועוצמתה. שעת ריצה או שעת רכיבה באותו הדופק, ישרפו בדיוק את אותה כמות קלוריות, אך כאן בולט יתרון הרכיבה על אופניים: בעוד המתאמן הממוצע מסוגל לרכב במשך שעתיים על אותו הדופק ללא קושי רב, יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי לרוץ רצוף במשך שעתיים באותו הדופק. הסיבה המרכזית לכך היא שרכיבה נעשית בישיבה כך שקיים עומס מופחת על שלד הגוף ואין קשר בין משקל המתאמן לבין העומס שהוא מתמודד עימו. מסיבה זו רכיבה על אופניים משמשת כיום גם ככלי שיקומי בפיזיותרפיה, בעיקר אחרי ניתוחים בהם יש לחזק שרירים או רצועות מסוימות ברגליים ויש צורך בעומס נמוך על שלד הגוף. על אף היתרונות הרבים, הורטיג מבהיר כי כמו בכל ענף ספורט מקצועי, רכיבה הישגית ברמות גבוהות ובהיקף שעות נרחב (כ-20 שעות בשבוע ומעלה), היא פעילות העלולה לייצר שחיקה ופגיעה במערכות גוף שונות.

 

 

על אף קיומן של אופניים משוכללות בעשרות אלפי שקלים, רכיבה נחשבת לספורט עממי ובבחינת "הארבע על ארבע" של מעמד הביניים, המאפשר לרוכב לראות ולחיות את השטח, הנוף והטבע. הורטיג מדגיש עבור חובבי טיולי השטח בג'יפים, כי בפועל אינם עושים הרבה יותר מאשר לשבת בתוך "קופסא" נעה ללא פעילות ספורטיבית ממשית.

ישנן מספר קטגוריות רכיבה על אופניים ולכל אחת תת קטגוריות, הדורשות דגם אופניים שונה, סגנון רכיבה אחר ואף ביגוד, מיגון וציוד המותאמים במיוחד. הורטיג מסביר כי הקטגוריות הבולטות ברכיבת כביש הינן:

 

רכיבתTouring– סגנון רכיבה לא תחרותי (לרוב), המתבצע למרחקים אורכים , דורש סיבולת גבוהה והצטיידות בכלי תיקון, אוכל ואפילו שק שינה. בקטגוריה זו נכללים ה"ברווטים" שהם רכיבות מאורגנות לאורך מאות קילומטרים ואינם נקראות "מרוץ", אולם השאיפה בהם היא לסיים בזמן מהיר ככל האפשר ולהיות בין ראשוני המגיעים ליעד. רכיבה מפורסמת בסגנון היא ה'פריס-ברסט-פריס', המתבצעת לאורך 1,200 ק"מ.

רכיבת נגד השעון – רכיבה תחרותית אשר מטרתה היא קביעת הזמן המהיר ביותר על פני מסלול רכיבה נתון. רכיבה זו מביאה לידי ביטוי את יכולות הרוכב והאופניים בלבד וזאת להבדיל מרכיבת כביש שם ישנה משמעות לטקטיקה הרכיבה וכן לרכיבה הקבוצתית. ברכיבה זו נעשה שימוש באופניים, ביגוד וציוד מיוחדים שמטרתם לצמצם ככל האפשר את שטח הפנים של הרוכב והאופניים, הקטנת התנגדות הרוח ומתן יתרון אווירודינמי לרוכב. מקצה הרכיבה בספורט הטריאתלון הוא דוגמה לרכיבה מסוג זה.

 

 

הקטגוריות הבולטות ברכיבת הרים הינן:

רכיבת קרוס קאנטרי (XC) – סגנון רכיבת ההרים הוא הנפוץ ביותר ומשלב רכיבה בתנאי שטח שונים בכל תוואי, כולל עליות, ירידות ומישורים. האופניים המתאימים לסגנון זה צריכים להיות קלים, מהירים ויעילים ולרוב מצוידים בבולם קדמי קצר מהלך ולעיתים בבולם אחורי.

רכיבת שבילים (Trail) שהינה רכיבה אגרסיבית יותר ובהתאמה דגם האופנים הנדרש הינו חזק יותר בעל מהלך מתלים גדול יותר המותאם לרכיבות בעלות ע̣בירות גבוהה.

רכיבת All Mountain- סגנון רכיבה אגרסיבי עוד יותר, המשלב את כל סוגי הרכיבה בעלייה וירידה. דגם האופניים מתאים גם לקפיצות ועדיין קל דיו בכדי לטפס בעליות. זה סגנון רכיבת השטח הרב תכליתי והרב גוני ביותר, במסגרתו הרוכב יכול לרכב בכל שטח בו ירצה.

 

 

אחד היתרונות של רכיבה בארצנו הוא היכולת לרכב כמעט 365 ימים בשנה

גם בימי הקיץ החמים אפשר לצאת, מוקדם בבוקר או בסמוך לשקיעת החמה, בשעות אלו החום מתפוגג וקרינת השמש סבירה. ומהצד השני החורף בארצנו אינו כל כך אימתני וגם בימים הכי קרים וגשומים אפשר לצאת לרכיבות עם ציוד וביגוד מתאימים.